"El estudio conduce a la acción – תלמוד מביא לידי מעשה"
La Ketuva de Shavuot
Durante generaciones poetas judíos medievales han escrito poesías para ser leídas antes de la lectura de la Torá en la festividad de Shavuot “el tiempo de la entrega de nuestra Torá”. La costumbre de leer poesías que contengan los 613 mandamientos, que describan la entrega de la Torá, etc. son llamadas Azaharot y se remontan a los tiempos de los Gueonim (S. VIII-IX d.e.c). Hoy comparto aquí dos hermosas poesías que más que poesías son Ketuvot (contratos matrimoniales) compuestas por poetas judíos en los últimos siglos para ser leídos justo antes de la lectura de la Torá en Shavuot.
La primera de estás Ketuvot fue compuesta por Rabí Israel Nag´ara en Tzfat (Israel) en el siglo XVI y se llama “Iarad Dodi LeGano”. La segunda, inspirada en esta obra de Nag´ara es la famosa “Ketuva de la Ley” escrita por Rabí Iehuda bar Lion Kalai en Salonika (Grecia) en el siglo XVIII. Ambas hermosas poesías cuentan con una introducción sobre el glorioso momento de la entrega de la Torá y luego se estrucutran como si fueran una Ketuvá entre el pueblo de Israel y Dios. La Torá y los mandamientos son la Ketuvá entre las partes. La primera de las Ketuvot fue escrita en hebreo mientras que la segunda fue escrita en Ladino, que con un poco de esfuerzo quien lea español va a poder comprenderla perfectamente.
Jag Shavuot Sameaj!
ירד דודי לגנו (כתובה לחג השבועות)
ר’ ישראל נג’ארה – צפת מאה 16
[Introducción]
יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ / לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב וְלִפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ / אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים נָטַשׁ וּפָרָשָׁיו וְרִכְבּוֹ / וּבֵין שְׁדֵי אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׂם מְסִבּוֹ / בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ
רַעְיָתִי יוֹנָתִי בֹּאִי אִתִּי לִדְבִיר וְאוּלָם / כִּי לְמַעֲנֵךְ אֶעֱזֹב כָּל הֲמוֹנֵי מַעְלָה וְחֵילָם / וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם
אָמְרָה אֲיֻמָּה אֶת שִׁמְעַת דּוֹד שְׁמַעְתִּיהוּ / וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיהוּ / יִשָּׁקֵנִי מִנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ
לְחֻפָּה נִתְרַצְּתָה מְחוֹלַת הַמַּחֲנָיִם / וּכְנֶגֶד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע לָקְחָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲדִי עֲדָיִים / בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ עִם עַם זוּ קָנָה בְּסִינָי / וְאֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה וְהֶחָתוּם אֶקְרָא בְּאָזְנֵי הֲמוֹנָי / הִנֵּה הִיא כְּתוּבָה לְפָנָי
[Ketuva]
[Fecha]
בְּשִׁשִּׁי בַשַּׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן. יוֹם לְהַנְחִיל אוֹהֲבָיו תּוֹרָה אֵל חַי נִתְכַּוָּן. שִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן.
בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר אֵל נֶעְלָם. הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם. בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ לִבְרִיאַת עוֹלָם.
לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִין וּקְהַל עֲדָתִי בְּכָל תְּפוּצוֹתֶיהָ / פֹּה בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ בְּיַד אֵל נִתְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ / כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ
[Jatan y Kala]
אֵיךְ הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים / יָחִיד וּמְיֻחָד הוּא מוֹשִׁיב יְחִידִים / חִכּוֹ מַמְתַּקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּיםאָמַר לַיְקָרָה וּנְעִימָה הַבַּת רַבַּת מַעֲלוֹת / נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו מִכֹּל הַנָּשִׁים וְהַבְּתוּלוֹת / יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹתיָמִים רַבִּים תִּהְיִי לִי וַאֲנִי אֵלַיִךְ לְגוֹאֵל / הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לָךְ פְּקוּדִים נֶחֱמָדִים מִזָּהָב עַל יַד יְקוּתִיאֵל / הֱוִי לִי לְאִנְתּוּ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל וַאֲנָא אוֹקִיר וְאֵזוּן יָתִיכִי וַאֲכַסֶּה כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ לְמִסְתּוֹר וּלְמַחֲסֶה וְלִמְכַסֶּה וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא.
[Ketuva y Nedunia]
וִיהִיבְנָא לֵיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי, תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים תִּחְיִי אַתְּ וּבָנַיְכִי הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי
וּצְבִיאַת כַּלְתָא דָא וַהֲוַת לֵיהּ לְאִנְתּוּ. וּבְרִית עוֹלָם לְקֶשֶׁר אַמִּיץ בֵּינֵיהֶם שׁוֹת שָׁתוּ. יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ
וּצְבִי חֲתָנָא דְנָא וְהוֹסִיף עַל עִקַּר כְּתֻבָּתָהּ, מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ בְּאוֹרַיְתָא וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וְאַגָּדָה וְתוֹסֶפְתָּא.
הִקְדִּים לָהּ בְּתוֹרַת מֻקְדָּם רְמַ”ח מִצְוֹת עֲשֵׂה מֵהֶן לֹא יְמִישׁוּן. כִּי אוֹתָם יוֹם יוֹם יִדְרוֹשׁוּן. אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן. וְעוֹד כָּתַב לָהּ בְּתוֹרַת מְאֻחָר מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה נִקְדָּשׁוּ. לְמִנְיַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה פָּשׁוּ. מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ
וְדָא נְדוּנְיָא דְהַנְעֵלַת לֵיהּ כַּלְּתָא דָא לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת. מֵאֵת אָבִיהָ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת .לֵב לָדַעַת וְאָזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ וְעֵינַיִם לִרְאוֹת.
נִמְצָא סָךְ הַכֹּל בֵּין כְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָא וְחֵקֶר כְּבוֹדָם. וְתוֹסֶפֶת וּמְאֻחָר וּמֻקְדָּם: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם
וְרָצָה הֶחָתָן לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַם גּוֹרָלוֹ. וּלְהַעֲלוֹת נְכָסִים אֵלּוּ בִּפְרִי יְשַׁוֶּה לוֹ. שֶׁאִם פִּחֲתוּ פִּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ
וְקִבֵּל עָלָיו הֶחָתָן אַחֲרָיוּת שְׁטַר כְּתֻבָּה. לְאִתְפְּרָעָא מִכֹּל שְׁפַר אֲרַג נִכְסִין אִישׁ לֹא יֶהְנֶּה בָּהּ. מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה.
וְקִבְּלוּ תַרְוֵיהוֹן תְּנָאִים נָאִים הַכֹּל בִּכְתָב נֶאֶסְפוּ אָסוֹף, כָּל אֶחָד מֵהֶם כַּאֲשֶׁר יִכְסוֹף. תְּנָאֵי בֵּית דִּין מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף
מַעֲשֶׂה יָדֶיהָ לוֹ וְעָלָיו כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ. בַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמָּהּ וּבַיּוֹם חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיהָ .תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלֲלוּהָ בַּשְׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ
וְהַיְרֻשָּׁה כְּמִנְהַג דָּת וָדִין עַל לוּחַ חֲרוּתָה. מִטּוֹבָה הַצְּפוּנָה לַצַּדִּיקִים עַיִן לֹא רָאָתָה. עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אוֹתָהּ
וְהַדִּירָה תּוֹרָה בְּקֶרֶן זָוִית מְעוֹנָהּ. כֹּל הָרוֹצֶה לִטּוֹל יִטּוֹל סַחֲרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה.
[Prohibiciones extras]
וְשֶׁלֹּא יִשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ מִיַלְדֵי נָכְרִים הַנְּלוֹזוֹת. כִּי אִם בְּבַת שַׁעֲשׁוּעִים יִדְבַּק וְאוֹתָהּ יָשִׂים בַּלֵּב וּבֶחָזוֹת. לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקָּחָה זֹאת
וְשֶׁלֹּא יַנִיחֶנָּה מִתּוֹךְ כַּעַס וְהִתְרַשְּׁלוּת. וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ לֶחֶם עַצְלוּת. נוֹהֵג בְּחָכְמָה וְלֶאֱחוֹז בְּסִכְלוּת.
וְשֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן כְּלֵי חֶמְדָּה וְלֹא יִמְכּוֹר. אַךְ לְהַרְבּוֹת סְפָרִים תָּמִיד יִזְכּוֹר. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר.
וְשֶׁלֹא יֵצֵא לְמָקוֹם רָחוֹק אוֹ בַיָם יָשִׂים נְתִיבוֹ. כִּי אִם סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח נֶגֶד לִבּוֹ. וְהָיְתָה עִמוֹ וְקָרָא בוֹ
[Epilógo]
וְכָל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ שְׁרִירִים וְקַיָּמִים. כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם בַּשַּׁחַק נִרְשָׁמִים. לַעֲדֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
וְנִשְׁבַּע הֶחָתָן לְקַיֵם כָּל דָּבָר לַהֲמוֹנוֹ. וּלְהַנְחִיל יֵשׁ לְאוֹהֲבָיו וּלְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. נִשְׁבַּע אֲדֹנָי בִּימִינוֹ
וְקָנָה הֶחָתָן קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה. וּמֵהֶם תּוֹרָה וּתְעוּדָה וּסְגֻלָּה מְאֹרָשָׂה. וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה
יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְיֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם. בִּתְעוּדָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם. וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָם
[Testigos]
וַיָקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמֶרֶץ. וְאָמַר לְהָקִים גְּדֵרֶיהָ מֵאֵין פּוֹרֵץ פֶּרֶץ. וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ
[Proclama final]
יִשְׂמַח חָתָן עִם כַּלָּה לְקָחָהּ לוֹ לְגוֹרָלוֹ. וְיִשְׂמַח לֵב כַּלָּה בְּבַעַל נְעוּרֶיהָ וְתֹאמַר לְמַהֲלָלוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ.
כתובת התורה (לה כתובה די לה ליי)
ר’ יהודה בר ליאון קלעי – סלוניקי מאה 18
[Introducción]
[La entrega de la Torá en el Sinaí, símbolo de la humildad]
Es razon de alavar ael Dio grande i poderozo / Kon temoridad de korason i alegria i gozo / En el dia el este santo i poderozo / En este dia abasho el Dio en Sinay i milarias de mal’ahim kon el / A dar la Ley a su puevlo kaza de Israel / Pir mano de Moshe Rabenu pastor fiel / Non kijo abashar sivre ningun monte alto / Sakvo en monte de Sinay ke se arrebasho tanto / Por ke deprenda el ombre i tome la anava por manto
[Aceptación del pueblo de Israel de recibir la Torá]
Yamo i disho el Dio Baruh Hu a los djidios mi kompanya ermoza / Azmr veer a tu vista enshemplada a la roza / Ke tu boz savroza i tu vista donoza / Israel ke oyeron la boz del Dio Bendicho / Disheron estaremos siempre a su komando ia su dicho / Aremos i oyeremos todo su buen dicho. Izo partido kon eyos de darle la Ley kon ke le dieran fiansa/ Eyos dieron a loa ijos ke es la mas inportansa/ de afirmar la Ley tanto kon proveza komo tener muncha bonansa.
[Ketuva]
Viendo el Dio Baruh Hu ke lo amemos a’hava raba / Tambien El mos aplazo komo novio kon grande hiba / esta es la ketuba:
[Fecha]
Dia de Shabat resivieron los djidios la Ley dela mano de el Dio. A sesh de Sivan el mez tresero ke Israel de Mitsrayim salio. En anyo de dos mil i kuatro sientos i kuarenta i ocho ke el mundo se krio.
[Palabras del Jatan (pueblo de Israel) y la Kala (Torá)]
Iszieron estos tenaim los djidios kon la Ley Santa:
Te tomare komo novia ke sos de vanda alta. Te estimare komo estima tl yardan en la garganta Besiata de shemaya siempre en ti mis mientes metere I todas tus demandas yo kumplire. De dia i de noche kon ti me apegare. Respondio la Ley tama temima: Yo tambien te ami ke sos novio de mishpaha rama. Ke en ti envelunti mas ke todo lashon i uma.
[Ikar y Tosefet Ketuvata, y Nedunia]
[Lo que pone el novio] Le dio el novio tosefet sovre el ikar de su despozada de ser mehadesh peshatim i hidushim de prima i de madrugada. I kon kaas i priza non seer deshada:
[Lo que pone la novia] Yevo kon eya la ashugar ke trusho de kaza de su padre: Sheshentos i tredje mitsvot para ke las afirme manyana i tadre, para ke el novio las aga i las guadre.
Viendo el novio la ashugar ke trusho la sinyora kon eya, resivio el aharayut de lo ke mankara en eya de yevar pena si en su dicho reveya. Ni ke pueda vender ni enpenyar ningun livro de la Ley amada. Sinon estimarlos komo djoya presiada. Siempre ir merkando i de eyos non vender nada.
[Recompensa y advertencia del padre de la novia]
Komo ya resivio el novio de azer sus mitsvot u sus hukim le prometio de darle su yerusha ke esta ba-shehakim. De el bien ke esta guadrado en olam ‘ha-ba para los tsadikim. Lo akavido mas ke non la troke por otra ley ni ke sierva avoda zara, salvo kon eya se apegara. Eya sea su mujer i kon eya se envejesera. Ereh para eya non ay ke es estimada mas ke el oro fino. Ke la melde i la yeve en su pecho dekontino. Ke non la deshe aun ke vaya por kamino
[Conclusión]
Ya se kunplio el kazamiento kr los djidios kon la Ley izieron. Todas las almas en monte de Sinay estuvieron. Klaredad de la Shehina kon sus ojos vieron. Zahut tengamos nos i todos los ke en el Dio temen. Ke la afirmemos nos i todo muestro semen. Veamos vengansa en los enemigos ke presto se atemen. Los djudios ke resuvieron la Ley a ojos de todos los puevlos. Fueron enfiuziados de ser eskapados de males i de duelos
[Testigos]
Los edim fueron la tierra i los sielos.
[Proclama final]
Apiade el Dio sovre nos i mos de buen fadario. Mos mande a el untado i tengamos buen salario. Aina i presto mos frague el santuvario. El se venge de todos los ke sirven idolo. I bendiga a su puevlo am goralo. I diran todos a unamente ashre ‘ha-am sh-kaha lo
No hay comentarios:
Publicar un comentario